צפון-מזרחה של תורכיה היא ארץ של נופים נפלאים, פסגות מרשימות והיסטוריה מפוארת.

צעידה אל פסגת הקצ’קר מגלה בפנינו את פאר הטבע, מפגישה אותנו עם כפרים שהזמן עמד בהם מלכת, עם שרידים לימים קדומים, תרבויות מרתקות ומסורות עבר.

רגע לפני המסע לקצ’קר, אנחנו אוגרים כוחות בארזורום (Erzurum) – עיר אסטרטגית והיסטורית, השוכנת על צומת דרכים בין מזרח ומערב (בין תורכיה למדינות הקווקז ושאר המדינות הסובייטיות לשעבר).

לפני ההתחלה

עם בוקר אנחנו יוצאים מארזורום בנסיעה צפונה, דרך נופים מדבריים בחלקם, לאורך אגם טורטום (Tortum) וההרים הסובבים אותו. לאורך הדרך פזורות כנסיות גרוזיניות מרשימות מהמאות ה-10-8 – תקופת הפאר של הממלכה הגרוזינית באזור. מדי פעם אנחנו עוצרים בדרך, זוכים להצצה מרתקת לימי העבר של תורכיה. בין הנופים המוריקים אנחנו מצליחים לאתר את אישהאן (Ishan) – מבנה יפהפה, שנותר במצב שמור למדי ומאפשר לעמוד על הדרו הקדום.

עצירה קצרה בעיירה יוסופלי (Yusufeli), מאפשרת לנו מנוחה קצרה והתרגעות לפני שנמשיך בתנועה צפונה. אנחנו מנצלים את הזמן לארוחת צהריים באחת המסעדות שעל גדות הנהר ולשיטוט נעים ברחוב הראשי. לאחר שעתיים וחצי של נסיעה אנחנו מגיעים לברהאל (Barhal), משם נצא בשעות הבוקר בדרך לראש ההר.

זוהר של כוכבים

בוקר עולה על העיירה, מאיר את נופי ההרים והנהר. שעה וחצי של נסיעה ואנחנו מגיעים לכפר יאילאלאר (Yaylalar), השוכן בגובה של 1,500 מ’, ממנו נצא למסלול. מצטיידים במצרכים ליומיים הבאים, מעמיסים את הפרדות בציוד ויוצאים לדרך. אנחנו מטפסים במעלה ההר, לאורך נהר החבק (Hevek) ונופיו. לאחר כחמש שעות הליכה, אנחנו מגיעים לדילברדוזו (Dilberduzu) – שטח מישורי בגובה של 2,800 מ’, שם אנחנו מקימים את המאהל שישמש אותנו ביומיים הקרובים. עוברים בדרך בכפר אולגונלאר (Olgunlar) ובכפר הקיץ נזאף (Nazaf), עם מבנים ארעיים המשמשים את התושבים ה”עונתיים” המאכלסים אותו.

השמש שוקעת, אנחנו אוכלים ושרים סביב המדורה, מגלים שהאזור הופך קר להפליא עם רדת החשיכה. שקי השינה נראים מפתים במיוחד ובשעה 21:00 המאהל כבר שומם להפליא. לפנות בוקר, בסביבות השעה 02:00, יוצאים האמיצים מבינינו משקי השינה שלהם, בכדי לחזות במראה השמיים המרשים. בלילות כמו אלו, בהם הירח אינו נראה כלל, שורר חושך מוחלט והכוכבים נוצצים בו בבהירות שלא תתואר. לילות ירח מזמנים אף הם יופי קסום, עת השלג במדרונות מואר ויוצר תחושה של הימצאות במרכזו של אמפיתיאטרון סוריאליסטי ומדהים.

על גג העולם

טרם עלות השחר אנחנו כבר לוגמים צ’אי חם ומתוק, אוכלים ארוחה קלה ונערכים ליום ארוך שממתין לנו, במסע אל עבר פסגת הקצ’קר. אנחנו מטפסים בעלייה תלולה, בשביל מתפתל ומושלג, וככל שאנחנו מגביהים, הנופים הופכים דרמטיים ומרגשים יותר. אנחנו זוכים למראות נפלאים של פסגות מושלגות, מדרונות מכוסי שלג ועמקים שלווים.

שקט מוחלט שורר סביב, מופרע רק על ידי קולות הצעדים והלמות הלב המואצות שלנו. בגובה של 3,200 מ’ אנחנו מגיעים לדניז גולו (Deniz Golu) – אגם קפוא ומרשים, שבקיץ מימיו מתהדרים בצבע כחול עמוק. שימו לב! במידה והאזור מושלג כולו, או שהערפילים כבדים והראות לקויה – אין לעלות מעל לגובה האגם. כדאי לדעת שגם בימים יפים עולים לקראת הצהריים ערפילים מהים השחור במהירות הבזק. אחרי שקצב הנשימה של כולם חוזר לסדרו, אנחנו ממשיכים בטיפוס לכיוון צפון-מזרח, עד לגובה של כ-3,450 מ’. העלייה הופכת קשה יותר, עם סלעים גדולים שמקשים על הדרך. כולנו מרגישים איך האוויר הופך דליל ומקשה על הנשימה, אך מרגישים שמתקרבים ליעד הנכסף.

צעד ועוד צעד ולפתע אנחנו מוצאים עצמנו בפסגה, מרגישים על גג העולם. היום בהיר למדי ואנחנו זוכים לנופים מרהיבים – שרשרת הרי הפונטיק (Pontic) מתגלה במלוא הדרה, ביניהם הקצ’קר הדרומי והצפוני, עם מראות נפלאים שמשתרעים עד לים השחור. נחים, מצלמים, מתענגים על הנוף וחותמים על ספר האורחים המוחבא בין הסלעים. תחושה עילאית שאין דומה לה מציפה את כולנו. מלאי סיפוק ועמוסי חוויות, אנחנו יורדים בזהירות במדרונות התלולים, עד שמגיעים נלהבים למאהל.

בבוקר אנחנו מקפלים את המאהל, מעמיסים את הציוד על הפרדות ויורדים חזרה לאולגונלאר. את היום אנחנו מנצלים למנוחה ושיטוט בכפר וסביבתו, מבקרים בתחנת קמח קטנה וישנה, השוכנת על הנהר ומופעלת ממימיו (צפונית לגשר, בכניסה לכפר מכיוון מערב). אנחנו משתדלים לצבור כוחות לקראת יום מרגש שממתין לנו למחרת, בו נעבור מדרום לצפון, במעבר צ’אימקצ’ור (Caymakcur), השוכן בגובה של 3,200 מ’.

פגישה ראשונה

הרי הקצ’קר (Kackar) מתנשאים בצפון-מזרח תורכיה, בסמוך לגבול עם גרוזיה (במזרח) והים השחור (בצפון). הם מהווים חלק משרשרת הרי הפונטיק (Pontic), המשתרעים ממזרח למערב, במקביל לחוף הים השחור. פסגת הקצ’קר, המתנשאת לגובה של 3,920 מ’, היא הגבוהה בשרשרת הרים זו. רוב חודשי השנה, מכוסות פסגות ההרים בשלג והן מזמנות נופים מרהיבים של יערות גשם, מפלי מים ונהרות. ברחבי האזור פזורים כפרי חורף נפלאים, המשמשים למגורים במשך כל השנה וכפרי קיץ פשוטים, המאוכלסים באופן עונתי בלבד.

בדרך אל ההר

טיסה מתל אביב לאיסטנבול, מאיסטנבול לאנקרה ומאנקרה לארזורום (Erzurum) תביא אתכם לתחילת המסלול. התקופה המומלצת לביקור באזור היא מאמצע יוני עד ספטמבר. המבקרים באזור בתחילת חודש יולי, יזכו ליהנות משאריות השלג ומהפריחה המרהיבה.

רגע של יופי נדיר

עם בוקר אנחנו יוצאים מאולגונלאר (השוכנת בגובה של כ-2,100 מ’) לכיוון צפון-מערב, לקברון עילית Kavrun) Yukari). הדרך עוברת לאורך עמק יפהפה ומוקף הרים, מכוסה בפרחי בר מקסימים. עוברים דרך דוברדוזו (Doberduzu) – כפר קיץ נטוש, לאחריו פונה השביל מזרחה ועולה למדרון תלול המוביל צפונה. הדרך מתפתלת בין נופים מרהיבים, מובילה אותנו למישור מכוסה אבנים, לרגלי המעבר. העלייה ארוכה למדי (ושונה מאד כשהמעבר מושלג ואין בו שביל), אך כשמגיעים למעבר זוכים בפיצוי, בדמות הנוף הנפלא הנשקף ממנו. אנחנו מתמלאים כבוד להר ושתיקה אופפת אותנו, משלימה רגע של יופי נדיר.

הדרך למטה מובילה אותנו לכיוון העמק, עוברת מעל שלושה אגמים (בצד הצפוני) – קארה דניז גולו (Kara Deniz), בויוק דניז גולו (Buyuk Deniz) ומקרל (Mekerel), שניתן לראותם היטב בימים נטולי ערפילים. מגיעים לנהר (שמתחת לאגמים), רק בשביל לגלות עלייה נוספת, המתפתלת ועולה לרכס שמפריד בין עמק צ’אימקצ’ור לעמק קברון, אליו פנינו מועדות. לוקחים נשימה עמוקה, אוזרים כוחות ומבצעים את המשימה…

חלק מפולחן מקומי

בסופו של דבר אנחנו יורדים אל העמק ומגיעים לקברון עילית – כפר קיץ של בני שבט המשין ((Hemsin. המקום נראה כלקוח מעולם אחר ואנחנו מחליטים להעביר בו את הלילה ולזכות במפגש קרוב עם תרבות הולכת ונעלמת.

השכם בבוקר אנחנו יוצאים מהכפר, נוסעים במיניבוס לכפר אבוסור (Avusor), ממנו אנחנו מעפילים לרכס ההר ומטיילים לאורכו בכיוון צפון. שימו לב! כדאי לצאת מוקדם ככל האפשר, בכדי להספיק ולטייל לפני הגעת הערפילים של שעות הצהריים.

הנופים המתגלים משני צדי הרכס נפלאים! להבדיל מדרום הקצ’קר, צדו הצפוני מכוסה עצים (בגובה שמגיע לכ-1,800 מ’) ומים גולשים מכל עבר במפלים ונהרות. היום בהיר למדי ואנחנו מצליחים לראות את הים השחור באופק, ולקראת צהריים – את עליית הערפילים אל העמק, העוטפים אותו במשטח לבן ומרשים.

אנחנו עוברים דרך כפר הקיץ הוסר (Huser), ממנו מתחילים בירידה דרך יער קסום במיוחד. הליכה בת כשלוש שעות מובילה אותנו לכפר איידר (Ayder), שם אנחנו מוצאים פנסיון חביב ומיד יוצאים “לחקור” את המקום. הכפר ציורי להפליא, שוכן בין נופים נפלאים של הרים, עצים ומפלים. אנחנו יורדים למרכז הכפר, שם מצויים המעיינות התרמיים המפורסמים שלו, עם מים עשירים במינרלים, הנובעים מהקרקע בטמפרטורה של כ-c50. כאן אנחנו משתתפים ב”פולחן רחצה” מקומי – טבילה או שתיים בבריכה, ממנה עוברים לשבת על דרגש שיש עם כיור מים קרים וחמים, בו ניתן להתפנק בחפיפה, הסתבנות ועוד.

שבט המשין (Hemsin) הוא שבט קווקזי עתיק, המתגורר בין הרי הקצ’קר לים השחור. במקור היו בני השבט נוצרים, אך לפני כ-150 שנה המירו את דתם לאסלאם. בחודשי הקיץ (יולי ובעיקר אוגוסט), נוהגים אנשי ההמשין להיפגש במקום עם משפחותיהם, תוך חידוש החזקה על אדמותיהם. מפגשים אלו מהווים עבורם הזדמנות לשדך בין נערים ונערות בני השבט. השידוך מתבצע דרך ריקוד ה”הורון” המסורתי – הבנים מסתדרים בחצי מעגל, מולן הבנות (בחצי מעגל אף הן), ובאמצע – נגן “טולום” (כלי המזכיר חמת חלילים) והאמהות. האירוע כולל שירה מונוטונית (מעין דו שיח מדוקלם) וריקוד קצבי.

גלויות מן העבר

בבוקרו של יום חדש אנחנו יוצאים מאיידר, יורדים לכיוון צפון, עד שמגיעים לצומת צ’מליהמשין (Camlihemsin) – הכפר הגדול ביותר בצפון הקצ’קר (השוכן על גדות נהר הפירטינה (Firtina)). פונים שמאלה וממשיכים כ-5 ק”מ נוספים, עד שמגיעים לדוהה (Doga) ויוצאים לטיול רגלי מרתק בכפרי החורף הסמוכים (אחרי שאנחנו מאחסנים את התרמילים בפנסיון שעל גדת הנהר).

רוב כפרי החורף באזור עתיקים למדי, עם בתי עץ גדולים בני 300-200 שנה ואורח חיים שנראה ולא השתנה יתר על המידה (מלבד, אולי, צלחות הלוויין המעטרות את גגות הבתים). רובם של תושבי כפרים אלו הם זקנים שחיו בהם כל חייהם; צעירים כמעט ולא ניתן למצוא כאן. אנחנו עוברים בסמוך לשלושה גשרים רומיים מהמאה ה-17, המתהדרים בארכיטקטורה מרשימה במיוחד. השבילים מתפתלים בעליות וירידות בין הכפרים, עוברים דרך יערות, נחלים ומפלים. אנחנו מתענגים על המראות, כמעט לא מרגישים כיצד חולפות להן חמש שעות של הליכה מדהימה.

הערב יורד, מוביל אותנו חזרה לדוהה, שם אנחנו מבלים לילה אחרון. כולנו מתרפקים על הקסם שעוטף אותנו, מייחלים לא לשכוח את היופי ששורר מסביב ואת רחש המים הנפלא שמלווה אותו.

LEAVE A REPLY

Please enter your comment!
Please enter your name here