בעמק חרוד התרחשו מספר מערכות מן המפורסמות והמכריעות בהיסטוריה של עמי הארץ. עיקר ההתרחשויות של קרבות אלו היו סביב שני מעיינות הנובעים גם כיום למרגלות הגלבוע.

ביקור באזור מזמן שפע של נופים מוריקים מלאי אווירה ומורשת באחד מחבלי הארץ היפים במחוזותינו.

ב”שיר העמק” של נתן אלתרמן נפרש עמק יזרעאל במלוא הדרו, מקצהו המזרחי ועד לגבולו המערבי – “מבית אלפא עד נהלל”. מבחינה גיאוגרפית, נחלק עמק יזרעאל לשניים: עמק יזרעאל המזרחי, הוא עמק חרוד בו זורם נחל חרוד אל מורד הירדן, ועמק יזרעאל המערבי, היא בקעת מגידו, אותה מנקז נחל קישון אל הים התיכון. למרות הכללתם תחת הכותרת “עמק יזרעאל”, אין לעמק חרוד ולבקעת מגידו מערכת ניקוז משותפת. נחל חרוד (המנקז את עמק חרוד), תחילתו במערב וסיומו במזרח, כשיובליו מתחילים באזור גבעת המורה ועפולה וזורמים לכיוון בית שאן והירדן. מנגד, ערוציו של נחל קישון מתחילים במזרח וזורמים מערבה, מכיוון הגלבוע וחבל תענך לכיוון חיפה ואל הים התיכון.

קרבות על אדמת העמק

לאורכם של שלושת עמקי הצפון הללו, עברה לאורך הדורות הדרך הראשית ממסופוטמיה למצרים. בימי שלום עברו בדרך זו שיירות סוחרים והאזור שגשג ופרח מבחינה כלכלית. גם בימי מלחמה שימש העמק כציר תנועה ראשי, אבל אז כבשו את הדרך גייסות השריון של החילות השונים.

בתקופת התנחלותם של השבטים בארץ, זכה עמק חרוד להיכלל תחת השליטה של שבט יששכר. למרות זאת, עברו שנים רבות עד אשר הצליחו בני שבט יששכר לזכות בשליטה מלאה על העמק, וגם אז, לא פעם חדרו שבטי הארץ הנוכרים לשדותיהם יחד עם עדריהם (שופטים ו’ 2-5).

בעמק חרוד התרחשו מספר מערכות מן המפורסמות והמכריעות בהיסטוריה של עמי הארץ. עיקר ההתרחשויות של קרבות אלו היו סביב שני מעיינות הנובעים גם כיום למרגלות הגלבוע בעמק חרוד. בשלהי תקופת הנביאים התארגן גדעון לקרב במידיינים במעיין חרוד. מלחמתו של גדעון במדיינים החלה “בגיבוש” חייליו במעין חרוד ובמבחן השתייה, בו התבקשו הלוחמים לשתות מהמעיין ורק אלו שגמעו את המים בכף ידם, הם אלו שנבחרו כלוחמים. שאול המלך, מצא את מותו בקרב בגלבוע לאחר היערכות בעין יזרעאל. כ 2,500 שנה לאחר מכן, בשנת 1260 התרחש באזור מעין חרוד (עין ג’אלוד) אחד הקרבות המכריעים בו בלמו הממלוכים בהנהגתו של בייברס את התפשטותם של המונוגולים והנחילו להם תבוסה ניצחת. כעבור כ-690 שנה, שוב התנהלו קרבות חשובים בעמק, והפעם קרבות מלחמת השחרור אשר גם בהם ההיערכות לקרבות נעשתה בעין חרוד ובעין יזרעאל. כאמור, עיקר ההתרחשויות היו סביב “סם החיים”, הלוא הם המעיינות המערביים ביותר בעמק חרוד.

מבחן השתייה במערת גדעון

המעיין הראשון והקטן מבין שני המעיינות הוא עין יזרעאל, המשויך למערכה המלחמתית האחרונה של שאול מול הפלישתים (שמואל א’ כ”ט 1). אל נקודת הכינוס של חיילי שאול במלחמתו בפלישתים שהיא גם נקודת הכינוס של חיילי הפלמ”ח בניסיונם לכבוש במלחמת העצמאות את הכפר הערבי זרעין (היא העיר יזרעאל המקראית), ניתן כיום להגיע בקלות.

הגישה למעיין נמצאת על כביש 675 המוביל מצומת הסרגל לכיוון צומת נבות כמאה מטר לאחר סיום “ירידת יזרעאל” על אותו הכביש. ניתן למצוא פניה לכיוון מערב (ימינה) עם סימון שבילים כחול המוביל לדרך כורכר. דרך הכורכר עוברת בין שדות חקלאיים ונושקת למרגלותיו של הגלבוע. הנסיעה על דרך הכורכר נמשכת כקילומטר אחד ובסופה מגיעים לחורשת איקליפטוס מטופחת על שם צבי כרמלי, לוחם הפלמ”ח שנהרג במלחמת העצמאות בניסיון כיבוש זרעין. במרכזה של החורשה ממוקמת בריכת מים קטנה, המספקת חוויה רטובה לכל המשפחה (יש להצטייד בפנסים ובנעלי הליכה במים), ממוקמת בחלקה הדרומי של החורשה. פתח נקבת המים של מעין חרוד נמצא בין סלעי הבזלת השחורים הפזורים בשטח. מבנה הנקבה דומה לאות ר’. תחילה הולכים לכיוון מערב כ 16 מטר ואז פונים צפונה כ 16 מטר, עוברים מתחת לדרך העפר המקיפה את חורשת האיקליפטוסים, ויוצאים לתעלת מים פתוחה הנשפכת לבריכה במרכז החורשה. במקום קיימים שולחנות פיקניק ופחי אשפה לרוב (אין במקום שירותים).

המעיין השני, הגדול והמפורסם מבין שני המעיינות הוא מעיין חרוד הנמצא כיום בתחומי גן לאומי מעין חרוד. המעיין נובע מתוך מערת גדעון, מלחמתו של גדעון במדיינים החלה “בגיבוש” חייליו במעין חרוד ובמבחן “השתייה” המפורסם, בו התבקשו הלוחמים לשתות מהמעיין ורק אלו שגמעו את המים מכף ידם, הם אלו שנבחרו כלוחמים (שופטים ז’). לא רק גדעון כינס את חייליו במקום, גם מחלקת חיל השדה (חי”ש) שהורכבה מאנשי עמק חרוד, החלה בהתארגנות במעיין במלחמת העצמאות לפני הניסיון הכושל לכבוש את נורית במלחמת העצמאות 1948.

כיום, מעיין חרוד הוא גן לאומי המשותף לרשות הטבע והגנים ולמועצה האזורית הגלבוע. מדי שנה במקום כ-150,000 איש ועוד היד נטויה! לאחרונה גובשה תוכנית חינוכית מקפת על מעיין חרוד וסביבתו, המיועדת לתלמידי בתי הספר ולמשפחות.

ביקור במקום מאפשר להיחשף לסיפורו של גדעון, לתולדות ההתיישבות בעמק, להכיר את הצמחייה הייחודית של האזור ועוד.

גאולת הקרקע

מלחמות וקרבות מלווים את מעיין חרוד אך בצדם גם סיפורי תקומה ותקווה. יהושע חנקין, מי שזכה בתואר “גואל אדמות העמק”, ואחראי על רכישת אלפי דונמים של קרקע בכל חלקי הארץ וביניהם, גם עמק חרוד, החליט לקבוע את מושבו במעיין חרוד. חנקין החל לתכנן ב 1932 את ביתם המשותף לו ולאולגה, מעל למערת גדעון שבמעיין. בעזרתם של המהנדס טצלמסקי מטבריה והאדריכל יוסף בן אורה מתל אביב, תוכנן הבית על פי סגנון הבאוהאוס (קווים ישרים, חלונות אופקיים, גג שטוח), ונבנה על ידי קבוצת “חוגים” שהמתינה לעליה לקרקע לצורך התיישבות בבית השיטה וכן על ידי קבוצת “הזורעים” שנועדה להקים את קיבוץ דברת. מלאכת הבניה הסתיימה בשנת 1936. עקב מחלתה של אולגה לא זכו בני הזוג להתגורר במקום. אחוזת הקבר של שניהם מצויה בסמוך לביתם במעיין. במהלך ההיסטוריה עבר הבית גלגולים רבים. הוא היה לתחנה מטאורולוגית של האוניברסיטה העברית, מפעל לרפייה לתושבי גדעונה ובית ספר שדה. משה פינטל, מנהל הגן הלאומי במעין חרוד, מספר שלפני כחמש שנים הפך ביתם של יהושע ואולגה חנקין למוזיאון. הפיכתו של הבית למוזיאון הסתייע בעזרת המועצה לשימור אתרים שהשקיעה בשיפוץ ובעיצוב הבית לשימושו הנוכחי. למעשה, ביתם של בני הזוג נכלל כאחד מחמישים האתרים ששוקמו בעקבות החלטת הממשלה על שיקומם של אתרי מורשת לכבוד חגיגות היובל למדינה. המוזיאון מנציח את פועלו של חנקין וניתן לצפות בסרט (כ 15 דקות) המספר על תרומתו המופלאה למפעל ההתיישבותי הציוני החדש בארץ.

ביחד עם האנדרטה לזכר בני העמק שנפלו במערכות ישראל מהווה המקום נקודת תצפית מרהיבה על מרחבי העמק. הגישה לאתרים אלו מצריכה עליה של כ 116 מדרגות הבנויות על תשתית סלעי הגיר של הגלבוע. כמובן שיש גם דרך קלה יותר – “מעלה חנקין”, העולה במתינות רבה יותר לכיוון הבית מצד מערב.

אנקדוטה חביבה היא שבשל גודלה של אחוזת הקבר ובידודה הפך המקום למקור עליה לרגל לאנשים שחשבו בטעות שמדובר בקברו של יהושע בן נון. יתכן, והיותה של אולגה מיילדת, אשר היא עצמה לא זכתה ללדת ילדים, הפכה את אחוזת הקבר של בני הזוג גם לאתר עליה לרגל לנשים עקרות אשר חיפשו את ברכת “הצדיק” לצאצאים.

אדמות העמק, היוו את הבסיס להקמתם של הקיבוצים והמושבים הראשונים בעמק בתחילת שנות ה 20 של המאה ה 20. על פוריותו של העמק ניתן כבר ללמוד מהתנ”ך. התוצרת החקלאית שיוצרה בעמק היתה לשם דבר, וכבר בימי דוד המלך סיפק העמק חלקים גדולים מהתצרוכת החקלאית של הממלכה – “יששכר וזבולון ונפתלי מביאים לחם בחמורים ובגמלים ובפרדים ובבקר מאכל קמח דבלים וצימוקים ויין ושמן ובקר וצאן לרב (דברי הימים א י”ב, 40).

אולם, ללא מים – אין חיים, וכך, כל הישובים הסמוכים למעיין חרוד התבססו על צלילותם של מי המעיין. אנשי עין חרוד בראשית דרכם התיישבו במעיין עד שעברו לנקודת הקבע בגבעת קומי. מי המעיין שימשו בעבר את אנשי העלייה השנייה אשר הקימו את עין חרוד, כפר יחזקאל וגבע. החלוצים היו יורדים למעיין ושואבים את מימיו לחביות שהוסעו על גבי עגלות רתומות לסוסים שהיו מעלים את המים לישובים השונים. גם כיום, משמשים מי המעיין את תושבי האזור אך כעת ממוקמות באזור המעיין משאבות אשר שואבות את מי המעיין לשימוש התושבים להשקאת שדותיהם.

בישוב “גדעונה”, בלב היופי שמסביב, שוכן מלון “בינהרים” – מלון משפחתי הצופה אל נופי עמק חרוד. המקום מצוי בליבו של אזור עשיר במקורות מים ובמרחק נסיעה קצר לאתרים שמסביב, ביניהם הפארק הלאומי “מעיין-חרוד”, “גן השלושה” (הסחנה), עתיקות בית שאן ועתיקות מגידו, המבצר הצלבני “כוכב הרוחות”, השוק של נצרת ועוד.

עשרות מסלולי טיול מצויים באזור: ברכב, ברגל, באופניים, ברחיפה וברכיבה. חובבי השקט והשלווה ימצאו כאן את כל מבוקשם.

גן לאומי מלא חוויות

כיום, מעיין חרוד הוא גן לאומי המשותף לרשות הטבע והגנים ולמועצה האזורית הגלבוע. במקום מצויים מדשאות ושולחנות פיקניק בשפע, בריכת שחיה גדולה, גן שעשועים לילדים ומגרש משחקים, מזנון ומלתחות מים חמים. כן, קיימת אפשרות ללינה בתחום המעיין לקבוצות מעל 100 איש ובתיאום מראש. כחלק מפיתוחו של האתר, נבנתה תשתית המיועדת לאוכלוסיות מוגבלות כמעט בכל תחום המעיין, והן השירותים והן הרחצה בבריכה מתאימים לנכים. במעיין קיים פוטנציאל שעדיין לא מומש עד תום. יש כאן “מיקהל”, מעין אמפיתיאטרון פתוח שבו ניתן לקיים הופעות בימי הקיץ עם קהל של עד 7,000 צופים, קיימות תוכניות לשיפור ופיתוח מערת גדעון ליצירת חווית השתייה מהעין, אשר כיום אינו אפשרי כיוון שהמערה חסומה.

המעיין נמצא על כביש 71 מזרח – כביש עפולה בית שאן (כשעה ורבע מגוש דן וכעשר דקות מעפולה). הפניה למעיין חרוד היא הפנייה לכיוון הישוב גדעונה. בפאתי הישוב פונים מערבה לכיוון המעיין על פי השילוט. את הביקור במעיין והשחיה בברכה ניתן לבצע בימים א עד ה בין השעות 09:00 ל 16:00, בימי שישי בין השעות 08:00 עד 15:00. בחודשים יולי ואוגוסט פתוחה הבריכה עד השעה 18:00. מחיר כניסה למעיין הוא 33 ₪ למבוגר ו 20 ₪ לילד. לאנשי מועצה אזורית גלבוע יש הנחה של 50%. באזור אטרקציות טיול נוספות ביניהן, בית הכנסת בבית אלפא, גן השלושה ועתיקות בית שאן.

אתר ביקור נוסף הנמצא בסמוך למעיין הוא בית העלמין של ראשית ההתיישבות בעמק. סיפורי ראשית ההתיישבות מספקים הצצה נוספת למתעניינים באורחות חייהם, עקרונותיהם ודרך חייהם של תושבי עמק חרוד הראשונים.

LEAVE A REPLY

Please enter your comment!
Please enter your name here