מלת הקסם בפינלנד בקיץ היא מים. מה שהשלג עושה לחורף הפיני – עושים המים לקיץ הפיני.

בפינלנד לא תימלט מהמים, וגם לא כדאי, כי הם מהצלולים והבלתי-מזוהמים ביותר בעולם. החל מהטיילת, השוק המקורה ובתי הקפה שליד המים, הסאונה, בה יוצקים מים רותחים על גושי האבן המהבילים. ומי שיש לו די אומץ, מזנק מהסאונה ישר למי האגם הקרים.

חופשת קיץ קטנה בפינלנד, נסיון אישי. קבוצת תיירים מתכנסת בשעת צהרים במלון ברובניימי שבצפון. בחדר ההלבשה מקבל כל אחד ואחת חליפה תרמית אדומה, כדי להגן מפני הקור, כי גם בקיץ קריר בפינלנד.

הליכה קצרה ברגל ומגיעים למעגן, בו נכנסת כל הקבוצה לסירה ארוכה וצרה, מדריך לפנים ומדריך מאחור. אין מנוע. מתחילים לחתור בקצב מתון, לא להתאמץ, והעין אינה שבעה מנוף האגם ועצי היער המקיפים אותו. צבעים נפלאים של קיץ ודממה בלב הטבע.

מגיעים לאיון קטן, עוגנים ומבלים אחר צהרים בלתי נשכח על אי קטנטן בלב אגם. מקוששים עצים למדורה לקראת קומזיץ בנוסח הצפון, מטיילים וחוצים את האי מקצה אל קצה כדי לראות צמחיה (פרחים מרהיבים בקיץ), צופים במחזה שקשה לראותו במקומות אחרים – פינים חסונים מעבירים גזעי עצים שנכרתו במעבה יער דרך הנהר הסמוך, בדרך אל המנסרות. בקצה התהליך יהיו גלילים גדולים של נייר עתונים. בקומזיץ מבשלים גרגרי יער שקטפנו בשיחים לכדי משקה מתקתק, אוכלים נתחי דג סלמון שהביא המדריך ונצלו היטב על בול עץ מעל למדורה, וכעבור כמה שעות חותרים בחזרה, שמחים וטובי לב, אל המלון. מה צריך יותר כדי לשכוח את כל הבלי העולם הזה. כך משחקת-משתובבת לה בטבע קבוצת אנשים מבוגרים ורציניים.

מים ותרבות

מלת הקסם בפינלנד בקיץ היא מים. מה שהשלג עושה לחורף הפיני – עושים המים לקיץ הפיני. בפינלנד לא תימלט מהמים, וגם לא כדאי, כי הם מהצלולים והבלתי-מזוהמים ביותר בעולם. הטיילת של בתי הקפה והשוק המקורה של הלסינקי נמצאים ליד המים. בסאונה אתה יוצק מים רותחים על גושי האבן המהבילים, ואם יש לך די אומץ, אתה מזנק מהסאונה ישר למי האגם הקרים. הקרוזים הנפלאים ביותר מהלסינקי בקיץ יקחו אותך בנתיבי הים לריגה, לטאלין, לשטוקהולם או לסנט. פטרסבורג שברוסיה.

החלטת לשמוע אופרות בפסטיבל האופרה השנתי בסבונלינה (Savonlinna) (8 ביולי עד 6 באוגוסט 2005) – הטירה מהמאה ה-16 שבה יציגו השנה את “אאידה” של ורדי ואת “טורנדוט” של פוצ’יני , ניצבת בלב אגם סיימה (Saimaa) ואתה יכול לשוט בספינה קטנה בלב האגם סביב הטירה, או, אם זמנך בידך – להגיע מהלסינקי לסבונלינה באניה גדולה יותר. אם תבחר לבלות חופשה שקטה של כמה ימים עם המשפחה בביקתת נופש עשויה עץ, עם אח בוערת וסאונה פרטית – הביקתה תהיה ללא שום ספק לחוף אגם או נהר, או לחוף הים.

ואם אתה מבלה בהלסינקי הבירה, אחרי שנהנית משפע המוזיאונים ואולמות הקונצרטים, חזקה עליך שתפליג בהפלגה קצרה במי המפרץ אל אחד המבצרים הימיים הגדולים ביותר באירופה – סואומנלינה (Suomenlinna), ותזכה לבילוי של כמה שעות באווירת ימי הביניים במבצר העתיק ששמר פעם על מבואות הבירה הפינית.

הכל מים. אין זה מקרה שרבים משמות המקומות בפינלנד מסתיימים בסיומת “יירבי”, (Jarvi) שפירושה בפינית “אגם”. כי יש בפינלנד קרוב ל-190,000 אגמים, קרוב ל-180,000 איים סביב המדינה, יותר מ-5,000 מפלי מים, איזור אגמים ענק (אלף אגמים) בדרום-מזרח המדינה וארכיפלג של אלפי איים מול החוף הדרומי-מערבי, שנקודת המוצא להפלגות אליהם היא בעיר טורקו (Turku), שבקצה הדרומי-מערבי של פינלנד. נסיעה נעימה ביותר של כמה שעות ברכבת מהלסינקי.

וכך, המים הם אחד מאוצרות הטבע שאותם השכילו הפינים להפוך לנכס תיירותי מן המעלה הראשונה, יחד עם היערות והנופים, התרבות, המוסיקה (יאן סיבליוס איננו רק המלחין הפיני הלאומי אלא אישיות לאומית), העיצוב הפיני הנודע (כלי זכוכית וקריסטל), הארכיטקטורה המודרנית והתעשיות שבהן פינלנד היא מובילה עולמית – נייר וטלפונים סלולריים, כי זו ארץ ה”נוקיה”. כל סעיף כזה נהפך בידי הפינים לענף תיירותי, שכן אוצרות טבע כמו מכרות ונפט אין לארץ הצפונית הזאת. מה שיש לה הוא מה שהעניק לה הבורא – טבע – ומוחם ומרצם של לא יותר מ-6 מיליון פינים חרוצים, רעיוניים, מודרניים, אם כי מעט שתקנים ומופנמים ושותים לא מעט אלכוהול.

ארץ החיים הטובים

ויש עוד נכס אנושי המושך אנשים לבוא ולבקר במדינה הזאת: כדאי לשים לב לסקרים המתפרסמים חדשות לבקרים בעולם – רשימת המדינות שבהם החיים הכי נוחים, תודעת איכות הסביבה גבוהה במיוחד, שחיתות פוליטית שואפת לאפס, שיעור נמוך של תאונות דרכים, רמות חינוך גבוהות במיוחד, רמות שירות גבוהות במשרדים, בבתי המלון, בחברת התעופה הלאומית פינאייר – בכל אלו פינלנד נמצאת תמיד במקומות הראשונים, לעולם לא רחוק ממספר 1.

לא תמיד היו החיים בארץ הזאת על מי מנוחות. ההסטוריה של פינלנד מלאה מאבקים ומלחמות. מאות בשנים נשלטה על ידי השכנים ממערב וממזרח – שוודיה ורוסיה הצארית. פינלנד לחמה מלחמה קשה ועקובה מדם נגד ברית המועצות, השכן הגדול והמאיים-תמיד ממזרח, ניהלה במשך שנים מדיניות של איזון עדין ומסוכן ביחסים עם בריה”מ, עד לקריסת הקומוניזם. פינלנד שייכת אמנם לסקנדינביה והיא אחת מ-4 המדינות הנורדיות, אולם היא חריגה בקבוצה הזאת של דנמרק, שוודיה ונורווגיה. תושביה הם ממוצא אסיאני ושפתה שונה לחלוטין מהלשונות הגרמאניות של הארצות הנורדיות האחרות. מעטים מאוד הלא-פינים המסוגלים ללמוד ולדבר בשפה הקשה הזאת.

ההסטוריה, הבידוד – ארץ בירכתי אירופה, השונות, ייחודיות השפה והתרבות, מזג האוויר הקשה, החורף הארוך – כל אלו הביאו כנראה את הפינים אי-שם בתולדותיהם למסקנה שעל מנת לשרוד, מוטב שישקיעו מאמצים לשאוף למצויינות, להיות הטובים והמתקדמים ביותר.

הצילום באדיבות לשכת התיירות של פינלנד

התיירות היא אחת הדוגמאות לתפיסת עולם זו. פינלנד איננה ארץ של תיירות המונים ומעולם לא עלה על דעתם לפתח תיירות זולה שתציף את המדינה במיליוני תיירים. ההפך הוא הנכון – פינלנד יקרה למדי לתייר, אבל תפיסת היסוד היא תמורה נאותה לכסף, תיפעול יעיל של ארגוני התיירות ורמת שירות גבוהה.

הארץ רחבת ידים והפינים הקדישו מחשב רבה כדי להציע לתיירי הקיץ שורה של מסלולים בחלקי הארץ השונים, שבכל אחד מהם כרוכים כמה אלמנטים – הסטוריה, טבע, נוף אנושי, יערות ואגמים, תרבות וערים, והשאלה היא כמה זמן יש לתייר – לבחור במסלול של יום-יומיים או למסלול בן שבוע.

כך למשל “נתיב דרך המלכים” המקיף את החוף הדרומי של המדינה, “נתיב הלסינקי-לאפלנד” החוצה את כל המדינה לאורכה (קרוב ל-1,000 ק”מ), “ויה קרליה”, המקיף את חבל קרליה שבמזרח המדינה, “נתיב 3 ערי הדרום”, המקיף את הלסינקי, טמפרה וטורקו, “נתיב אלף האגמים” או “נתיב ערי בתי העץ המקסימים”, המקיף את כל החוף המערבי של פינלנד (מול שוודיה), מטורקו שבדרום, דרך הערים ההסטוריות פורי (Pori) ואזה (Vasa) ועד אאולו (Oulu) שבצפון.

ולמרות ההיצע הגדול, יש עוד בפינלנד אזורי תיירות “בתוליים” שהתיירות אליהם צעירה יחסית, והם זוכים בשנים האחרונות לעדנה תיירותית, לטיפוח ועידוד. נסקור בכתבה זו כמה מהאתרים הפחות מתויירים של פינלנד, ונתחיל ממערב למזרח.

איי אלאנד (Aland)

280 ק”מ מערבית להלסינקי, מול חופה המערבי של פינלנד, בים הבלטי, באמצע הדרך בין פינלנד לשוודיה, נמצאים איי אלאנד – קבוצה של יותר מ-6,500 איים, מיעוטם מיושבים, שבהם מתגוררים רק כ-25,000 תושבים דוברי שוודית. לאיי אלאנד מעמד אוטונומי מיוחד של פרובינציה שוודית בתוך פינלנד, גם דגל ובולים משלה. ממליצים להקדיש לאיי אלאנד כ-4 ימים, כדי להספיק לתור חלק קטן מהאיים וגם ליהנות משהייה, אפילו קצרה, בבית עץ לחוף הים, לנסות טיולי אופנים ומסלולי הליכה ברגל. העיר הגדולה באיים היא מרייהאם (Mariehamn) שהוקמה ע”י הצאר אלכסנדר ה-2 ב-1861. בעיר, שהיא היחידה באיים, יש מוזיאונים, גנים, כנסיות מימי הביניים, מבצר גדול, קסטלהולם, פארקים סביב העיר ומוזיאון פתוח המציג את אורח חייהם של תושבי האיים. ובנמל ניצבת “פומרן”, ספינת המפרש היחידה בעולם בעלת 4 תרנים שעדיין שטה בימים.

האיחוד האירופי הכריז על איי אלאנד כעל איזור פטור ממס, ועל כן מגיעים לשם בקיץ, בעיקר ביולי, תושבים משוודיה ומפינלנד כדי לעשות שופינג וזוגות צעירים כדי להינשא. בחודשי אוגוסט-ספטמבר מתקיים באיי אלאנד פסטיסל קיץ ססגוני.

קרליה (Karelia)

נעשה קפיצה נחשונית ממערב פינלנד למזרחה ונגיע לקרליה, שהיא חבל הארץ המזרחי ביותר בקהיליה האירופית. 180 אלף תושבים מאכלסים חבל ארץ ששיטחו כשיטחה של הולנד. האזור מצטיין במגוון תרבויות ומנהגים, נופי יער, מסלולי טיולים ואגמים. רשויות התיירות של פינלנד מטפחים את קרליה כיעד תיירות חורף וקיץ, עם מבחר פעילויות בשתי העונות.

בקיץ שם המשחק התיירותי בקרליה הוא טיולים ברגל ביערות, הפלגות באגמים, בילוי חופשה אצל משפחת איכרים כדי להכיר את הנוף האנושי והתרבות. וכמקובל בפינלנד כולה, אין לך ביקתה או בית הארחה או מלון ללא סאונה, ארוחות ומטעמי דגים ומשקאות עשויים פירות יער.

בעוד רוב תושבי פינלנד הם נוצרים לותראנים, הרי בקרליה הדת השלטת היא הנצרות האורתודוקסית, כיאה לחבל ארץ הגובל עם רוסיה. ולפיכך כנסיות ומנזרים עתיקים בנוסח הפרבוסלאבי-אורתודוקסי הרוסי הם חלק בלתי נפרד מהנוף. המנזר המפורסם ביותר הוא ולאמו VALAMO , שהוא מנזר פעיל ומוכר כאחד המרכזים החשובים של הדת האורתודוקסית (המזרחית) בפינלנד. המנזר מארח מבקרים, היכולים ליהנות מיופי המקום, מן המורשת התרבותית-דתית, והעיקר – המנזר וסביבותיו הם מקום מרגוע, שקט ושלווה. למנזר צמוד מלון בן 23 חדרים, פתוח כל השנה

ועוד סממן חשוב בתרבות פינלנד שייך לקרליה: הטקסטים של האפוס הפיני הלאומי, קלבאלה (KALEVALA), שהונצח ביצירות המוסיקליות של המלחין הפיני הלאומי יאן סיבליוס – מקורם בקרליה. טקסטים עתיקים אלו עברו מדור לדור כ”תורה שבעל פה”, עד שבמאה ה-19 הועלו על הכתב ונאספו לאפוס גדול ושלם, הכולל את עולם האגדות והמיתוסים הפיניים העתיקים.

המרחק מהלסינקי הבירה לצפון קרליה הוא 440 ק”מ, אפשר לנסוע במכונית (כ-6 שעות), ברכבת או בטיסה מהלסינקי ליואנסו, בירת קרליה.

הליכה ברגל (Hiking) – זה כמעט הספורט הלאומי של הפינים ואחת מפעילויות הנופש הפופולריות ביותר. קרליה מפתחת ענף זה ובחבל עומדת לרשות התייר מערכת של שבילי הליכה שאורכה הכולל יותר מאלף ק”מ הנקראת “סובב קרליה” (Karelian Circle), זה מסלול ההליכה הארוך ביותר בפינלנד, והוא כולל לא רק מסלולי הליכה אלא משולבים בו גם נתיבי שייט בסירות בנהרות ובאגמים. לאורך “סובב קרליה” מוצעות אופציות מגוונות של מגורים, מלונות, בתי אירוח וקוטג’ים. המסלול הארוך הזה מחבר 4 פארקים לאומיים ולאורכו נקודות להכנת קפה סביב מדורה, רכיבה על סוסים, מסלולי רכיבה על אופניים ושייט בסירות קאנו. בכל סניפי לשכת התיירות של קרליה (Karelia Expert Tourism Service) מחלקים מפות של האזורים השונים. מסלול 1,000 הק”מ מסומן בסמל המיוחד שלו – כלב, ומעליו שם המסלול בפינית – Karjalan Kierros ומתחתיו באנגלית – Karelian Circle.

לאפלנד

וממזרח פינלנד – היישר לצפון הרחוק, לארצם של בני עם הלאפים, המכנים עצמם Sami. בכל פעם שאתה נוחת בנמל התעופה של רובניימי (Rovaniemi) בירת לאפלנד, אתה חוצה את החוג הארקטי (The Arctic Circle). זה האזור שבו לפחות יום אחד בשנה שבו השמש איננה שוקעת בקיץ ואיננה זורחת בחורף. מכל העולם באים לרובניימי בין החודשים מאי ויולי כדי לחזות בתופעת “שמש חצות”. נמל התעופה של רובניימי נמצא מעט צפונית לחוג הארקטי, ואילו העיר עצמה – כמה קילומטרים מדרומו.

רובניימי נהרסה כמעט כולה במלחמת העולם ה-2, כאשר הגרמנים הנסוגים שרפו את העיר עד היסוד. במוזיאון הארקטי אפשר לראות שולחן חול ענקי המראה את העיר בחורבנה. אחרי המלחמה נבנתה העיר מחדש והאדריכל הפיני המפורסם ביותר אלבאר אלטו (Alvar Aalto) נתן ברחובותיה דרור לדמיונו הפורה והקים בה מבנים לתפארת. ברובניימי אסור להחמיץ את המוזיאון הארקטי (Arktikum), המציג את אורח חייהם של תושבי הצפון הרחוק בחלק זה של העולם.

רובניימי היא למעשה צומת דרכים לצפון הרחוק-עוד-יותר ומרכז יציאה לטיולים ברכב, ברגל, על אופנועי שלג בחורף ועל טרקטורונים בקיץ, לספארי מזחלות כלבי הצפון, האסקי, או לחוות איל הצפון (Reindeer), וכן לביקורים בכפרו של סנטה קלאוס, בן הלווייה של ילדי כל העולם בחג המולד הנוצרי. אז אם לא ידעתם, סנטה קלאוס הוא פיני והוא יושב שם בכפרו על כס מלכותו, מצטלם, חותם על גלויות וחביב עד מאוד לילדים.

איבאלו (Ivalo ) ואינארי (Inari) – כמעט על גג העולם

לשתי העיירות הללו כדאי להגיע כדי לחוש שהגעתם לקצה הארץ – אין הרבה ישובים צפונית יותר משני אתרי תיירות אלו, הנמצאים בקצה הצפוני של פינלנד, קרוב ל-1,000 ק”מ מהלסינקי, כמעט על גג העולם.

באיבאלו נמצא שדה התעופה הצפוני ביותר בפינלנד ומשם כדאי לנסוע לאינארי, בעיקר כדי להפליג בספינה על אגם אינארי הענקי – הנופים מדהימים – ומשם אל אתר הנופש המפורסם סריסלקה (Sariselka), שהוא בסיס יציאה למסלולי טיול נפלאים ברגל – כמה ממסלולי ההליכה (Hiking) הצפוניים והנידחים ביותר בעולם.

הלסינקי (Helsinki)

אנו מדרימים בבת אחת כ-1,000 ק”מ כדי לסיים את הסיור בפינלנד בבירתה הלסינקי, שעליה אמר פעם איש תיירות ותיק ומנוסה כי “יש בעולם ערים יותר גדולות מהלסינקי, יותר יפות, יותר מפוארות ויותר עשירות. אבל אין בעולם עיר נעימה כהלסינקי”.

הלסינקי היא עיר אירופית מודרנית, לא גדולה מידי – כחצי מיליון תושבים, נוסדה בשנת 1550, ובשל מיקומה הגיאוגרפי בקצה הדרומי של פינלנד היתה במהלך ההסטוריה עיר מעבר בין מערב למזרח. רוב הכנסיות, בנייני הציבור ובנייני הממשלה נבנו במאה ה-19 בסגנון ניאו-קלאסי המזכיר את ההדר של סנט פטרסבורג, שכן בתקופה ההיא היתה פינלנד חלק מרוסיה הצארית. אין זה מקרה שמרכז העיר ניצבות לא רחוק זו מזו שתי הקתדרלות המרכזיות – הקתדרלה הלותרנית וקתדרלת אוספנסקי (Uspenski) האורתודוקסית.

הלסינקי היא עיר “של ללכת ברגל”. רוב האטרקציות התיירותיות מרוכזות סביב מרכז העיר, ובטיולים ברגל אפשר להגיע אל רובם. למה לא לפתוח, למשל, בשוק המקורה שעל חוף הים. כל מה שחשבתם על שוק – רעש ומהומה, רוכלים המכריזים בקולי קולות על מרכולתם – תשכחו מזה. לא בהלסינקי. כאן הלקוחות ממש לוחשים כשהם מזמינים את מה שחפצה נפשם מבעלי הדוכנים, שכולם עטופים בחלוקים לבנים-צחורים, כאילו עבדו בחדר מיון בבית חולים. מאות סוגים של דג סלמון, סרטנים, ירקות ופירות, כל מוצרי בשרו של איל הצפון, מעדנים פיניים כמו לחם ממולא בבשר ודגים, גבינות ומשקאות מכל העולם, עשרות סוגים של תותים מיערות פינלנד, פירות וירקות, וגם מסעדת סושי נהדרת בתוך השוק. מחוץ לשוק, באיזור הפתוח מול הים, נערך כל השנה פסטיבל הרינגים, דגים מלוחים, והעין והאף לא ישבעו משפע סוגי ההרינג, אף הוא מעדן צפוני ידוע.

יצאתם מהשוק, כדאי להלך לאורכה של ה”אספלנדה”, שדרה של בתי קפה, מסעדות, חנויות אופנה ותכשיטים ומיטב מוצרי העיצוב הפיני. בקצה הרחוב – בית המסחר הגדול סטוקמן (Stockman), שיש בו הכל מכל, אבל כדאי להתמקד במחלקת כלי הבית והמטבח ובחנות הספרים הגדולה “אקדמיק” (Akademik).

לא הרחק מהשוק נמצא מעדן ספינות המעבורת המוליך בהפלגה קצרה את מי שחשקה נפשו בעתיקות – המבצר הימי הגדול סואומנלינה (Suomenlinna). עוד טיול מהנה של כמה שעות בלב חומות אדירות, שכיות חמדה ימיות, גלריות, מסעדות, מדשאות ונוף נהדר אל הים הבלטי הפתוח. מבצר סואומנלינה הוכרז כ”אתר מורשת עולמי” ע”י ארגון אונסקו.

ועתה לקולטורה – וממנה יש הרבה בהלסינקי. למיטב הקונצרטים תאזינו באולם “פינלנדיה” המפורסם, שתיכנן גדול הארכיטקטים של פינלנד אלבאר אלטו, אופרות – במבנה המודרני של האופרה הלאומית של פינלנד. בעיר כמה מוזיאונים חשובים: מוזיאון “קיאסמה” (Kiasma) לאמנות מודרנית, מוזיאון אתנאום (Ateneum) לאמנות פינית והמוזיאון הלאומי המחודש.

שני אתרים שאסור להחמיץ והם אינם נמצאים במרכז העיר – אנדרטת סיבליוס. על גבעה בנתה פסלת פינית את דמותו של המוסיקאי הנודע ומעליה מבנה ענק של צינורות מתכת בוהקים בלבן, כאילו היה זה עוגב ענקי. והאתר השני – אחת הכנסיות הייחודיות בעולם, כנסיית טמפליאוקיו (Temppeliauko), החצובה כולה בתוך הסלע הטבעי, שעליה בנויה הלסינקי.

וניגוד גמור לכנסיה – נסיעה קצרה מוץ לעיר, לאספו (Espoo) כדי לראות את בנין הזכוכית העצום של ההנהלה הראשית של ענק הטלפונים הסלולריים הפיני נוקיה.

הלסינקי היא נמל מוצא להפלגות של ספינות מעבורת, המובילות אלפי או מאות (תלוי בגודל האניה) להפלגות מערבה לסטוקהולם, דרומה לטאלין וריגה או מזרחה לאחד הקרוזים המומלצים ביותר לסנט. פטרסבורג שברוסיה.

LEAVE A REPLY

Please enter your comment!
Please enter your name here