הר לובצ'ן
בהמשך הדרך ציפתה לנו" הרפתקה" ראשונה -הר לובצ'ן המתנשא בפארק לובצ'ן, וגובהו 1,700 מטרים מעל לפני הים. לא ויתרנו וטיפסנו אל פסגתו עליה הוקם מאוזוליאום מרשים לכבוד פטר השני פטרוביץ' נייגוס (Petar II Petrovic-Njegos), השליט המשורר בן המאה ה-19. אל המאוזוליאום עולינו במדרגות, 400 מדרגות – לא פחות. קשה העליה, קשה גם הירידה, אבל המאמץ כדאי, בעיקר בשביל הנוף. מפסגת הר לובצ'ן ראינו את כל מונטנגרו פרושה כעל כף היד,מכאן מבינים בדיוק למה קוראים לה בשם הזה. מסביב סביב הרים שחורים, מראה דרמטי ביותר. המאוזוליאום עצמו הוא מבנה ענק, מרשים, בומבסטי ובמרכזו ניצב פסל ענק לא פחות, עשוי גרניט, של פטר פטרוביץ', הנותן לצופה בו הרגשה מגומדת משהו. את הפסל יצר הפסל הקרואטי הידוע איוואן משטרוביץ', שהעמיד אותו בעמדה שממנה הוא יכול לצפות על כל ממלכתו, מקום זה מאוד מזכיר את נופי אירלנד באופי ההררי שלו.
הכפר ניוגושי
הכפר הידוע בנקניק הפרושוטו המונטנגרי הטעים היה יעדנו הבא. מלבד עובדה זו והעובדה שהשליט פטר שבקברו בקרנו זה עתה, נולד כאן אין עוד מה להוסיף. כמובן… הוא גם יפה וציורי מאד.את הפסקת הצהרים עשינו במסעדה יפה לצד הדרך,זורה שמה והתענגנו על סנדביץ מהבשר ההוא (לא כולם) ומשקה. לפני זה ראינו היכן וכיצד מעשנים ומכינים את המעדן הזה יש לציין שיצא לי לטעום את אותו מעדן בארץ אלבניה, מעניין אם יש קשר.
העיר צטניה
חלפנו על פני העיר צטניה בירתה העתיקה של מונטנגרו. העיר הוקמה במאה ה-15 עבור הבישופים והנסיכים ששלטו במונטנגרו. העיר קרויה בשם הזה משום שהיא יושבת על נהר הצטיניה הנשפך אל אגם סקדאר (Skadar). היא היתה הבירה בתקופת תור הזהב של מונטנגרו, בימי שלטון שושלת פטרוביץ', שהאחרון שבהם, ניקולא פטרוביץ', שלט עד מלחמת העולם הראשונה, שאחריה חלו שינויים מפליגים בכל המבנה המדיני של האזור. עד היום נותרו בעיר מבני השגרירויות הזרות (שעקרו בינתיים לפודגוריצה), בית הפרלמנט ניצב בה, וראש הממשלה מבלה בה את רוב זמנו. עוד שרידים לתפארת העבר הם ארמון ביליארדה (Biijarda) שהוקם לכבוד פטר השני פטרוביץ' נייגוסי, השליט המשורר המהולל ביותר של מונטנגרו. בארמון הזה כתב נייגוסי את יצירתו הגדולה "עטרת ההר" (Gorski Vijenac). היום שוכן בארמון מוזיאון מקומי. מאחוריו ניצב מנזר פטרוס הקדוש מהמאה ה-15 (נבנה מחדש במאה ה-18), האוצר בתוכו שרידים קדושים ססגוניים במיוחד כמו שתי אצבעות מכף ידו של יוחנן המטביל…
חוץ מכל אלה אין הרבה מה לעשות בצטינייה, אלא אם כן הגעתם אליה ביום ראשון, כי אז תוכלו להנות משוק האיכרים הססגוני, דייגים, מעשני בשר ושאר מוכרי פרקמטיה.
לעת ערב הגענו לבירת מונטנגרו פודגוריצה ללינה
פודגוריצה
בירת מונטנגרו עיר לא גדולה עם 150.000 תושבים, נמצאת בעמק נהר הזטה, לא רחוק מאגם שקודרה והגבול עם אלבניה. פודגוריצה היא עיר די מודרנית, לאחר שרוב העיר הוחרבה במלחמת העולם השנייה ונבנתה מחדש. משמעות השם: פוד מתחת,גורה הר וביחד העיר שמתחת להרים. כאן ישנו בלילה הראשון ולמחרת התחלנו בטיול הג'יפים.
ממליץ למי שאוהב לאכול בטבע להביא איתו עוף בקוקי וסיר מים ולאכול בטבע- מהתחביבים שלי
