ירדן שדה
איסלנד היא אי בעל נופים מרהיבים, בצפון האוקיינוס האטלנטי ושייכת לאירופה. האי, בו שוכנים בסביבות 350 אלף תושבים, שופע פעילויות גיאולוגיות; תרמיות וולקניות. בעיר הבירה רייקיאוויק (Reykjavík), שהיא עיר הבירה הצפונית ביותר בעולם, אפשר לשוטט בין רחובות יפים, או לצאת לכפרי הדייגים הסובבים אותה.
האי נוצר כתוצאה מסדרה של התפרצויות געשיות. פעילויות טקטונית פצעו את קרום כדור הארץ והעלו מגמה לוהטת אל תוך האוקיינוס האטלנטי. התפרצויות חוזרות הביאו ליצירת האי, המורכב כולו סלעים וולקניים ושופע בהרי געש פעילים, גייזרים לוהטים ומעיינות חמים. ניתן לראות גם שרידי התפרצויות וולקניות של השנים האחרונות. הפעילות הגיאותרמית הרבה מספקת אנרגיה זמינה, זולה ונקייה לתושבים.
כל אלה נמצאים בלב האזור הארקטי שבו קרחוני ענק תלויים על פסגות ההרים ונשפכים אל אגמים מדהימים. בזכות כל ההתפרצויות ניתן לראות צורות נוף שונות ומגוונות כמו מרחבים חוליים, הרריים ונהרות אשר גם החול האדמה והסלעים שבהם הם בצבע שחור ואפור. בנופים אלו משולבים גם מגוון של עופות ויונקים ימיים המגיעים לחופי איסלנד בעיקר בימי הקיץ. בנוסף, ניתן לצפות בתופעת הזוהר הצפוני שנחשבת לאחת מהתופעות החזותיות המרשימות בכדור הארץ.
לטיול באיסלנד יצאתי עם משפחתי בעקבות הנופים המדהימים, תופעות הטבע המיוחדות והחיות השונות והמשונות. בנוסף, נתקלנו בתרבות ובהיסטוריה של איסלנד הם מאוד מיוחדות ומגוונות.
הטיסה הייתה כשבע שעות שעות עם חניית ביניים בוינה. ביום הראשון לאחר הנחיתה ברייקיאוויק, התחלנו את הטיול במעגל הזהב (Golden Circle). מעגל הזהב הוא מסלול לשלוש האטרקציות הטבעיות הפופולריות באיסלנד. האזור הגאותרמי גייזר(Geysir), מפל גולפוס (Gullfoss) והפארק הלאומי תינגווטליר (Þingvellir). באתרים אלו נמצאים כמה מהדוגמאות הברורות ביותר לכוחות הגיאולוגיים המרתקים של איסלנד, נופים מרהיבים ותרבות עשירה.
הנקודה הראשונה שעצרנו בה היא הגייזר הנקרא גייזיר (Geysir). כפי שניתן לנחש, זהו גייזר מפורסם שעל שמו נקראו כל האחרים. באזור מסביב אפשר לראות מספר בורות של מים חמים ויפים. כל החורים מעלים המון אדים מהאדמה, מה שגורם לאווירה מיוחדת וגם לסירחון…
כשהגענו לתחילת המסלול הלכנו בשביל אפר רחב שסביבו המון אדים באוויר, האדים גרמו לאווירה מאוד מעניינת. הם עלו מהאדמה והביאו איתם ריח מסריח. גייזר סטרוקר היה הנקודה הראשונה שהגענו אליה, ראינו המון אנשים עומדים מסביב לבריכה כחולה מבעבעת. עד שפתאום הגייזר הפתיע את כולנו והתפרץ לגובה מרשים מאוד של עשרות מטרים. התפעלנו מאוד ועמדנו לידו במשך מספר התפרצויות מרשימות שהיו שונות אחת מהשנייה. הוא מתפרץ בערך כל חמש דקות לגובה של עד 40 מטרים. כאשר הוא מתפרץ, עולה בועה בצבע תכלת גדולה ומתפרצים גזים במהירות אדירה.
בהמשך הלכנו וראינו בריכות קטנות וכחולות, שמגיעות עמוק מאוד. לבסוף, הגענו לגייזר גייזיר (Geysir) שגדול פי ארבע מסטרוקר. גייזיר מתפרץ באופן לא סדיר ולגבהים יותר גבוהים מסטרוקר. לצערנו לא זכינו לראות אותו מתפרץ.
האתר הבא במעגל הזהב הוא מפל גולפוס (Gullfoss) שנמצא כעשר דקות נסיעה מגייזיר. המפל מחולק לשתי מדרגות גדולות ונחשב לאחד המפלים היפים והמסיבים באיסלנד, צולל ל- 32 מטר ונשפך לתוך נקיק גבוהה וארוך.
ההליכה מהחניה עד למפל היא כמספר דקות בדרך עפר סלעית.
כבר מהחניה יכולנו לראות את הרסיסים של המפל. ההליכה הייתה קלה בדרך צרה עם נוף יפה. בנקודת התצפית הראשונה ראינו את המפל בגובה שבו המים נשפכים לנקיק, זו הייתה נקודה "יבשה" ומרשימה.
הדרך לנקודה השנייה עוברת בזווית מושלמת לראיית הנקיק כולו ורואים את המים שנופלים. בנקודה הזאת כבר התחלנו להרגיש את הרסיסים. בנקודה השנייה כבר נרטבנו מעט, למרות זאת הלכנו על הקצה כשהמפל במרחק של מספר מטרים ואפשר ממש להרגיש אותו.
המשכנו לפארק הלאומי Thingvellir, שבו הוקם הפרלמנט האיסלנדי הראשון בשנת 930 ונשאר עד שנת 1798 לפני שעבר לרייקיאוויק, והפך אותו לאתר המקורי של מה שכיום הוא הפרלמנט הארוך ביותר בעולם. הפרלמנט ממוקם צמוד לקיר לבה ארוך וגבוהה ובצמוד לנהרות מפותלים.
כשהתקדמנו מהחניה הלכנו בשביל שעובר בין שתי לוחות ענקיים. במסלול שבין הלוחות ניתן לראות מפל יפה שמזרים מים לנהרות הקרובים ואגמים קטנים שכל כך צלולים שיכולנו לראות מטבע נופל עד הקרקעית שמגיעה עד עשרות מטרים.
בהמשך הטיול הגענו ללגונת הקרחונים יוקסלארון , המאפיין הבולט בלגונה הם הקרחונים בשלל צורות וגדלים שנותקו מקרחון ענק "שזורם" בהרים.
בתחילה ציידו אותנו בחליפות חמות ומצופים, הלכנו בקבוצה של עשרים איש בערך עשר דקות לסירות גומי (זודיאק). התחלנו לשוט אל עבר הקרחונים הצפים, סביבנו הרים גבוהים ומולנו הקרחון הענק שזורם מההרים.
המים בלגונה היו רגועים ולכן השייט לא היה קופצני ולא נרטבנו בכלל.
במהלך השייט עצרנו ליד גושי קרחונים גדולים ומפוסלים שעליהם יש אפר וולקני שחור מהתפרצות הר געש סמוך. הקרחונים מרשימים ומגוונים, אפשר לראות המון צורות יפות ושילוב צבעים של הצבע השחור עם הצבע הלבן והכחול. הנקודה האחרונה שעצרנו בה בשייט היא הקרחון הענק שממנו כל כמה ימים קרחונים מתנתקים ממנו ומצטרפים ללגונה.
קשה להבין באמת את הגודל שלו ולכן המראה הזה נראה קצת לא אמיתי.
למרות כל הקרחונים היפים שכבר ראינו בלגונת Fjallsárlón רצינו עוד, לכן המשכנו לאגם Heinabergsjokull.
ההליכה לאגם אורכת מספר דקות בשביל אפר רחב. הגענו לאגם כשכמעט כולו מכוסה בערפל. ביחד עם הערפל, השקט המוחלט, המים העומדים והקרחונים שמציצים מהערפל, נוצרה אווירה מיוחדת ומדהימה. באגם צפו קרחונים קטנים ויפים, שבזכות המים השטוחים השתקפו בצורה מושלמת.
לאט לאט הערפל זז וראינו גם את ההרים הסובבים שגם הם השתקפו במים. כשרואים הכל ביחד זה נראה קצת כמו ציור. עם הזמן נגלה גם קרחון גדול שסביבו ערפל וזה היה אחד המראות היפים שראיתי באיסלנד. הקרחון היה מעוצב בצורה יפה והיה עליו אפר שחור שהוסיף למראה.
הלכנו על החוף במשך שעה צילמנו והתפעלנו מהנוף המרהיב ואפילו חלקנו נכנסו למים (לא מרצונם).
פאפין (Puffin)
ציפור קטנה בעלת רגליים בצבע כתום, מקור מפוספס בצבע אדום ונקודות בצבע צהוב צמודות למקור. הפאפין שנראה כמו שילוב של תוכי ופינגווין, שייך למשפחת האלקליים (AUKS).
הפאפין בעל יכולת אווירונאוטית עלובה ושיטת הנחיתה שלהם היא פשוטה: הם מושיטים רגליים קדימה ומפסיקים לנפנף בכנפיים. הם מקפצים ומחליקים על האדמה עד לעצירה סופית, למתבונן, זו נראית נחיתה גרועה על המים ונחיתה כואבת על היבשה.
הפאפינים הם עופות ימיים הניזונים בעיקר בעזרת צלילה אל הים, הם מקננים במושבות גדולות על צוקים או על איים, ומקימים את קיניהם בדופן הצוק או על הקרקע.
הפאפינים מתאפיינים במקור גדול, שהופך לאדום או כתום בעונת הרביה, הם משילים את חלקו החיצוני הצבעוני עם תום העונה ונותרים עם מקור צנוע יותר.
כנפיהם קצרות ומותאמות לשחייה ולצלילה, בזמן מעוף הם מנפנפים בכנפיהם במהירות גבוהה, לעיתים אף בקצב של מאה פעמים בדקה.
הפאפין שנקרא גם, תוכי ים, מתאפיין ביחסי זוגיות ארוכי טווח שבהם הנקבה מטילה ביצה בודדת ושני בני הזוג משתתפים בדגירה והאכלת האפרוח.
הפאפין ניזון מדגים ומפלנקטון אך מזין את אפרוחיו בדגים קטנים בלבד. עופות בוגרים מסוגלים לשאת במקוריהם מספר גדול של דגים בניגוד לעופות אחרים שבולעים את המזון ומקיאים אותו לאחר מכן.
הפאפין באיסלנד
הפאפין נחשב לציפור הלאומית של איסלנד ולאחד מסמליה של המדינה.
בכל אפריל מגיעים כשישה מיליון פאפינים להתרבות באיסלנד מאתרי חורף לא ידועים.
הם חופרים קינים במושבות גדולות וצפופות על המצוקים הגדולים מכוסי העשב של איסלנד.
המושבות רוחשות בפעילות רבה, ההורים חופרים ומנקים את הקינים, מנקים אחד את השני, מתחממים בשמש או עפים אל הים לדוג דגים לאפרוחים.
האפרוחים שמקורם ללא הצבעים הבוהקים, נשארים בקן אוכלים מפיהם של הוריהם ולא יורדים מהקן.
עד שלילה אחד באוגוסט, כל הציפורים הבוגרות עוזבות בבת אחת את הצוק. הרעב גורם לאפרוחים לעזוב את הקן ובכך למעוף הראשון שלהם.
רבים מתבלבלים מהאורות הבוהקים של הערים ומתנגשים בבניינים.
התושבים המקומיים אוספים ומשחררים אותם.
הבעיה הגדולה לתיירים היא שגם במקומות שיש ריכוז גדול של פאפינים כמו צוקי דירהוליי ואי הפאפינים, ניתן לראות אותם ממרחק גדול תוך כדי שהם עפים, שוחים ומקננים.
צוק לאוטראביארג (Látrabjarg)
הצוק לאוטראביארג הוא הגדול והנגיש מבין שלושה צוקי ציפורים באיסלנד (Hælavíkurbjarg, Hornbjarg, Látrabjarg). הצוק מאופיין במגוון רחב של ציפורים וביניהם הפאפינים, הצוק נמצא בפיורדים המערביים והוא הנקודה המערבית ביותר באירופה.
אורך הצוק 14 ק”מ והנקודה הגבוהה ביותר בו היא 440 מטרים.
כמה חודשים בכל שנה הצוק הוא מקום מושבם של עשרות אלפי ציפורים צפון אטלנטיות מושבות ענקיות של פאפינים, יסעורים, שחפים ומינים אחרים.
הסיבה היא לכך היא שזהו אחד האזורים העשירים ביותר באוקיינוס האטלנטי, המון אוכל ודגים, מקום מצויין לגדל בו את הגוזלים. בנוסף, כאן הפאפינים לא ניצודים למאכל ולכן אין להם סיבה לחשוש.
כששמעתי על צוק שאפשר לצפות בפאפינים ממרחק של מספר מטרים לא האמנתי.
תחילה, נסענו בדרך מקסימה על יד הים, דרך עפר מפותלת המובילה מפטרקספיורדור (Patreksfjörður) ללאוטארביארג. הדרך כמעט נקייה מסימני ציוויליזציה למעט התיישבויות קטנות. ניתן לציין שזוהי צורת נוף אופיינית באיסלנד של אזורים רחבים ובהם חוות קטנות ומפוזרות.
כשהגענו לחנייה, בחוץ היתה רוח חזקה שהתלוותה במזג אוויר קריר, התלבשנו חם ועלינו בשביל עפר שנמצא קרוב לקצה הצוק.
בדרך לאורך הצוק העצום ניתן לראות אלפי ציפורים מקננות, עפות ושוחות. מושבות ענקיות של יסעורים, שחפים ומינים רבים אחרים מקננים במקום, ביניהם הפאפינים. המשכתי לאורך הצוק עד שראיתי ציפור קטנה שעומדת על קצה הצוק, כשהתקרבתי ראיתי פאפין קטן עומד במרחק של שתי מטרים ממני, התלהבתי מאוד והתחלתי לצלם.
עם הזמן הגיעו עוד ועוד פאפינים שחלקם התקרבו עד למרחק של בערך מטר. נהנתי מהצפיה במיוחדת והמפתיעה שאפשרה לי לראות פאפינים הולכים לידי ולכיווני.
במשך הזמן שישבתי שם וצפיתי, הגיעו פאפינים רבים וביניהם הגיעה משפחה של ארבעה פאפינים המחולקת לזוג הורים ושני אפרוחים. זכיתי להיות חלק מארוחה משפחתית שבה ההורים מעבירים את הדגים שבפיהם לפיהם של האפרוחים.
זו הייתה חוויה בלתי נשכחת של טבע מיוחד ויוצא דופן ממרחק קרוב ובלתי נתפס.
צילומים מדהימים! מעניין מאוד
איזה תמונות! מעניין מאוד